רופא מומחה בגינקולוגיה עם

!ניסיון של למעלה מ 20 שנה

.ביקור אצל רופא נשים מומלץ לאורך כל תקופת המחזור, גם כשמדובר בימי ווסת

.חשוב לציין שינן בדיקות שלא ניתן לעשות בזמן ווסת דמית כגון בדיקת "פאפ" ומשטחים

.משטח פאפ מומלץ לקחת 3- 4 ימים לאחר סיום ווסת דמית

.בדיקת אולסטזאונד מומלץ לבצע בין הימים 5 -7 ימים מתחילת ווסת דמית

.חשוב לציין כי המלצות אלו אינן מהוות תחליף של ביקור/ייעוץ אצל רופא מטפל בעת הצורך/ צורך קליני של האישי

.ווסת לא סדירה -

.(איחור בווסת (בין 10-7 ימים -

.הקדמת ווסת -

.דימום ווסתי ממושך (מעל 7 ימים) -

.דימום ממושך ,מוגבר בזמן המחזור או בין מחזורים -

.Post Coital Bleeding הפרשות דמיות לאחר קיום יחסי מין -

.הפרשות דמיות לאורך כל תקופת ההריון -

.כאבים בבטן תחתונה -

.הופעת הפרשות ווגינליות מוזרות, מוגברות צריבה וגרד בוולווה ובנרתיק -

.כאבים בעת קיום יחסי מין -

.דחיפות, תכיפות וצריבה במתן שתן מלווה בכאבים -

.אי פוריות ( במשך 9 -12 חודשים) -

.משטח לפלורה וגינלי, רק בהופעות תסמינים קליניים -

.בדיקות ציטולוגיות לסקר טרום סרטניות בצוואר הרחם (המלצה לעשות בדיקת סקר החל מגיל 25 ) -

.בדיקות למחלות מין כגון :כלמידיה ,זיבה ,טריכמונס וכן הלאה -

.בדיקה לסוגים של וירוס פפילומה, מבצעים לפי תוצאה ציטולוגית של פאפ או לפי אינדיקציה רפואית -

.אולטרסאונד גינקולוגי לאגן קטן -

.קולפוסקופיה -

.משטח וגינלי -

. (STD) משטח למחלות מין -

.בדיקה לוירוס פפילומה -

.C היפיטיטיס ,B אגבת , הרפס, היפיטיטיס ,HIV בדיקת דם לאבחון -

.בעת ביצועה בדיקות שגרתיות (פעם בשנה) -

.בנוכחות תלונות על הפרשות פתולוגיות מהנרתיק, גירוד, צריבה בנרתיק שאינו מגיב לטיפול -

.דלקת נרתיקית, צוואר הרחם או דלקת באגן הקטן -

.לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים, אם לא נערכה בעבר בדיקה אצל בן זוג בעבר או בנוכחות דלקת מסוג מחלות מין -

.אם אובחנה דלקת או זיהום אצל בן הזוג -

.לפני תכנון הריון -

.במהלך גיל המעבר חובה להיות במעקב אצל רופא נשים מטפל ללא תלות בתחילת תקופת גיל המעבר

מעקב אצל רופא נשים יכלול בדיקה גניקולוגית, ביצוע בדיקת רקמה לפלורה (רק במקרה של אינדיקציה קלינית)

.אונקוציטולוגיה, אולטרסאונד וגינאלי ואולטרסאונד של אגן הקטן

.המלצה להגיע לביקורת פעם אחת בשנה ( במצב אידאלי פעם אחת בחצי שנה)

?אם ישנו עיכוב בווסת החודשית שאינו קשור להריון, האם חובה לגשת לרופא באופן מיידי

אם אפשרות להריון כעיכוב לווסת חודשית נשללה , יש לבחון סיבות כמו דיאטה קפדנית, ירידה דרסתית ולא מבוקרת

.במשקל, חוסר שעות שינה, סטרס שיכולים להשפיע על עיקוב הגעת ווסת

במקרה זה יש להקפיד על תזונה מאוזנת, מנוחה ושעות שינה ולבחון את השינויים במשך שבוע, אחרת יש לפנות

.לייעוץ של רופא מטפל

.בכל מקרה של חשד להריון לא מתוכנן יש לפנות לייעוץ רופא נשים מטפל

הסכנה העיקרית הינה הופעת היפרפלזיה רירית הרחם, זהו עיבוי יתר של רירית הרחם שיכולה להוביל לדימום מאסיבי, לכן במקרה של ווסת לא סדירה יש לבצע בדיקת אולטרסאונד בה הרופא יבדוק את עובי הרירית

.כמו כן לקיחת דגימה מחלל הרחם (פיפל), בדיקת פאפ, בדיקת פרופיל הורמונים

כאבים בזמן ווסת חודשית יכולים לנבוע מאנדומטריוזיס, בשל מבנה אנטומי של צוואר הרחם או הרחם עצמו, סיבות

.נוירולוגיות. אבחנה מדויקת ניתן לקבל לאחר ייעוץ ובדיקה של רופא מטפל

שתי גלולות מכילות ריכוז הורמונלי גבוה. מדובר במינון גבוה מאד שבכל שלב של מחזור חודשי גורם לדחייה של רירית הרחם, גם אם התרחשה הפריה. רירית הרחם הדחויה מונעת השתרשרות של הביצית המופרעת. ככלל המוחלט אצל רובן הנשים, כמה ימים לאחר נטילת גלולות, יופיע דימום דמוי ווסתי או אפילו דימום קשה מהרגיל. מה יהיו ההשפעות על הגוף אחרי נטילת גלולות קשה לצפות. השפעה תלויה בווסת החודשית, תפקוד שחלתי של אישה בטרם נטילת הגלולות. שימוש "בגלולות שאחרי" יכול "להאט" תהליך ותגובות של הגוף

.( לדוגמא אי הופעת ווסת חודשית במשך חצי שנה)

לא ניתן להשתמש "בגלולה שאחרי" כאמצעי מניעה באופן קבוע ותדיר. שימוש תדיר בגלולה זו מהווה עומס הורמונלי

.כבד על גוף האישה ולא תמיד ניתן לחזות את ההשלכות

ישנן התוויות נגד רישום אמצעי מניעה הורמונליים במקרים הבאים: מחלות הקשורות לקרשיות דם, מחלות ממאירות

.מכל סוג, מיקומו במיוחד בשחלות ובלוטות חלב, מחלות כליה וכבד

,לפני התאמה ורישום של אמצעי מניעה הורמונליים, חובה לבצע בדיקות הכוללות בדיקות ביוכימיות, תפקודי כליות

.תפקודי כבד ופרופיל הורמונלי

התוויות נגד שימוש אמצעי מניעה אורליים (גלולות) המכילים אסטרוגנים וגסטגנים קיימות בשל השפעתם על הופעות תופעות כגון פקקת, דליות, מחלות וורידים/עורקים בגפיים תחתונות. במקרה של הופעות תופעות שצוינו לעיל מומלץ

.לשקול שימוש רק בתכשירים המכילים גסטוגן בלבד

.יש צורך לבדוק רמות אנדרוגנים כדי להמליץ על גלולות מסויימות (OCC) כמו כן לאחר שימוש בגלולות רגילות

לאחר שהרופא קבע מהו הטיפול ההורמונלי המתאים לאישה יש צורך להמליץ על שינוי באורח חיים כגון תזונה

.מאוזנת, שתיית מים מרובה, הפסקת עישון ועוד

במידה ומדובר במערכת יחסים עם בן זוג קבוע תוך כדי שמירה על כלל קיום יחסי מין מוגנים , ניתן לבצע בדיקה פעם

.בשנה, ובהמשך רק לפי הצורך

.STD במידה ויש בן זוג חדש/מספר בני זוג או בעת תהליכים דלקתיים חריפים יש צורך לקחת משטח ולבצע בדיקת

.נוסף לכף מומלץ לבצע בדיקות של בני זוג לפני תחילת קשר מיני

נגיף פפילומה 16 ו- 18 הינו נגיף הקשור לסרטן צוואר הרחם. לא כל אישה שאובחן אצלה נגיף מסוג 16 ו-18 תסבול בהכרח מסרטן, אבל בכל אבחון של סרטן צוואר הרחם בהכרח יש נוכחות של נגיף פפילומה 16 ו-18 או מסוג אחר

.נגיף מסוג 6 ו-11 בדרך כלל גורמים לקונדילומות בעור (יבלות ) באיברי המין ( בוולווה ,פי טבעת) וחלל הפה

כל אישה שמאובחנים אצלה שינויים לא מוסברים וחשודים לדיספלזיה של צוואר הרחם מכל סוג שהוא בבדיקת פאפ

.צריכה לעבור בדיקת קולפוסקופיה

אישה הרה יכולה לעשות מעקב היריון בקופת חולים ציבורית או במרפאה פרטית, לבחירתה. ביקור ראשון, הינו ביקור לאחר איחור של ווסת חודשית (לעתים לאחר בדיקת הריון ביתית). רופא מטפל יבצע בדיקת אולטרסאונד של אגן הקטן

.על מנת לבדוק אם יש כבר שק הריון תוך רחמי ולשלול הריון חוץ רחמי

,HIV המשך מעקב יקבע לשבוע ה 7-9 להריון, לאחר מכן יש לבצע בדיקות דם כלליות, בדיקת שתן, בדיקת נשאות

.TORCH-סוג דם, סרולוגיה ל

,שבועיים לאחר מכן ועד שבוע 30 להריון יש לעבור ביקורות תקופתיות אצל רופא נשים מטפל פעם בחודש - חודש וחצי

.בין השבועות 30-36 פעם בשבועיים. בין השבועות 36-40 פעם בשבוע, החל משבוע 40 ועד הלידה כל 2-3 ימים

.במידה ובשבוע 41 להריון אין סימנים או התקדמות המובילים ללידה יש להפנות את האישה לאשפוז

.בתום שבוע 42 יש להפנות את האישה לזירוז הלידה

לידה ספונטנית מתרחשת בין השבועות 38-42. הריון ללא סיבוכים או סיכונים לאישה/עובר יכול לבצע תחת מעקב של כל רופא נשים. אם אישה סובלת מסכרת הריון, מחלת כליות, מחלת כבד, יש להפנותה לרופא מומחה בהתאם למחלה

.IVF ממנה סובלת האישה. דבר נכון גם כשמדובר בהריון מרובה עוברים, הריון שהושג בעזרת טיפולי

אם ישנו תהליך דלקתי, הטיפול המקומי בעזרת נרות אנטיביוטיות הוא היעיל ביותר, אך לא רק, גם אמבטיות, שטיפות, טיפול תעלת צוואר הרחם יכולים לסייע ולמנוע תהליכים דלקתיים. אך ברוב המקרים הליכים אלו לא מבוצעים

.ע"י רוב הנשים ולכן מומלץ להשתמש בנרות אנטיביוטיות ואף לשלב תכשירים פרוביוטיים במקביל

ככלל לא כל תהליכים הדלקתיים, דורשים שימוש בנרות אנטיביוטיים, שימוש לא הכרחי בטיפול אנטיביוטי עלול לגרום

.לעמידות מיקרופלורה לאנטיביוטיקה

קיים מצב פיזיולוגי הנקרא "אקטופיה של גלילי אפיתל" הנצפה אצל נשים מתחת לגיל 24. אצל נשים הסובלות

,PAP משחיקת צוואר הרחם, עם תחילת פעילות מינית יש להיות במעקב רופא נשים פעם בשנה לפחות - ביצוע בדיקת

.שלילת חדש להופעת דיספלזיה

.אבחון של "שחיקת צוואר הרחם" היא מונח שכיח למדי, היות ושחיקה אמיתית היא למעשה פצע